דת ומדינה

אחד האתגרים הגדולים ביותר בישראל הוא סוגיית דת ומדינה. כמדינה יהודית המושתתת על עקרונות דמוקרטיים, תחום המעמד האישי – נישואין, גירושין, גיור, קבורה ועוד – 'נלכד' בין שני המרכיבים הללו. בתקופת הקמת המדינה, נמסרו כל ענייני הדת לחרדים, משום שרוב האוכלוסייה לא הייתה חרדית. אך לפרשנות הצרה והמחמירה ששלטה בארץ בתחום הדת היה חלק בניכור ההולך וגובר של ישראלים רבים מהמורשת ההיסטורית שלהם. ההבדלים הדמוגרפיים התחדדו באופן דרמטי כאשר הצטרפו עולים מרחבי העולם לחלק מהחברה הישראלית – בין השאר מצפון אפריקה, מאתיופיה וממדינות ברית המועצות לשעבר. הגעתם של דור דוברי הרוסית, שהוריהם או סביהם אולצו לוותר על יהדותם על מנת לשרוד, הציבה אתגרים חדשים שעמם המוסדות הדתיים אינם ערוכים להתמודד.
יש הכרח למצוא פתרונות לאתגרים הללו, וזאת על אף התנגדותם של מנהיגי הממסד החרדי. החירויות של אזרחים רבים בישראל מצטמצמות עקב המצב הקיים והכישלון של המדינה להתמודד עם אתגרים אלה פוגע באופייה הדמוקרטי ומרחיק ישראלים רבים מן המסורת היהודית.
המכון לאסטרטגיה ציונית רואה בצורך לאזן בין אופייה היהודי של המדינה וחירות הפרט, היבט מכריע. מנקודת מבט זו, מבצע המכון מחקרים ומייעץ לכנסת בוועדות ובפורומים העוסקים בסוגיות אלו. עובדי המכון מגבשים ניירות עמדה ומנסחים הצעות לחוקים חדשים, שמטרתם להבטיח שירותי דת יעילים לכל מי שחפץ בהם. השפעתנו תורמת לחיזוק הכבוד והשמירה על ההלכה והמסורת היהודית, ובו בזמן מספקת פתרונות לאתגרים מודרניים ומאפשרת לכל אזרח לבטא את אמונותיו האישיות.

מחקרים וניירות עמדה בנושא דת ומדינה:

חוקי המסחר והעבודה ביום המנוחה

מחקר המקוואות – המחקר המלא

חמשוש ישראלי: המתווה המעשי לסוף שבוע ארוך בישראל

השבת בישראל: תמונת מצב

מתן תמיכות וקמחא דפסחא במועצות הדתיות

עוד שבת של כדורגל?

מיסוי ענף המקובלים

מערך המקוואות – חלק ב’

מערך המקוואות – חלק א’

קבורת חללי צה”ל שאינם יהודים על פי ההלכה

חוות דעת בנושא הצעת חוק הגיור

סיכום פעילות הכנסת ה-19 בענייני דת ומדינה

מערך הכשרות בישראל

שבת ישראלית

מרוץ הסמכויות

משבר הגיור בישראל

מינוי רבני ערים בישראל

הכפילות העדתית בתפקידי הרבנות בישראל