נשיא מייסד ויו"ר

יואל גולובנסקי נשיא מייסדYoel

יואל גולובנסקי נולד בניו-יורק וגדל בניו-רושל שבמדינת ניו-יורק. הוא למד בבית-הספר היהודי בווסטצ'סטר שאותו ייסד אביו, הרב דוד י' גולובנסקי ע"ה. את לימודיו המשיך בתיכון של ישיבת יוניברסיטי במנהטן. הוא בעל תואר בוגר (BA) מאוניברסיטת פנסילבניה (סיים בהצטיינות יתרה, חבר באגודת Phi Beta Kappa), בעל תואר במשפטים (JD) מבית-הספר למשפטים של הרוורד ובעל תואר מוסמך (MLL) מבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק.

 יואל גולובנסקי עסק בעריכת דין בניו-יורק משך עשרים שנה והיה מנהל-שותף במשרד עורכי דין Rains & Pogrebin הממוקם במרכז מנהטן. ב- 1987 עלה לארץ עם אשתו ורה ועם שתי בנותיו, יעל ומיכל. בניו-יורק היה פעיל בחיי הקהילה היהודית ושימש סגן נשיא במועצה לחינוך יהודי של אזור ניו-יורק רבתי.

 בישראל עסק בעריכת דין וכן היה פעיל כמנהיג ציבורי בסוכנות היהודית. בנוסף שימש כחבר בהנהלה של הרשות המשותפת לחינוך יהודי-ציוני ,בוועדת החינוך ובחבר הנאמנים.

בין השאר, כתב טור בעיתון הארץ ופרסם מאמרים בעתונים מעריב, ג'רוסלם פוסט, ג'רוסלם ריפורט ואחרים.  עו"ד גולובנסקי שימש גם כמגשר בבית המשפט העליון.

 מ-2002-1999 הוא שימש כמנהל המחלקה הרוסית של הג'וינט במוסקבה. מר גולובנסקי ממשיך בעבודתו כעורך דין בנלאומי המתמחה בעניני מסחר.

 

ד"ר יועז הנדל, יו"ר

הנדל נולד בפתח תקוה וגדל באלקנה. בשנת 1993 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. הנדל השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות וכמפקד פלוגה. הנדל השתחרר מצה"ל לאחר שש וחצי שנים, אולם המשיך לשמש בתפקידים נוספים במערכת הביטחון הישראלית עד גיל 29, בין היתר במשרד ראש הממשלה. הוא רב-סרן במילואים, ולחם בין היתר במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.

למד בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב ושם גם סיים את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה, בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק- ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא" אצל הפרופסורים אהרן אופנהיימר ובנימין איזק. במהלך לימודיו שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ופרסם מספר מחקרים בנוגע למודיעין הישראלי, מלחמת לבנון השנייה ולוחמה זעירה. מאז 2009 מלמד באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למדע המדינה קורסים בנושא טרור וגרילה.

כתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות"  בנושאי פוליטיקה, צבא, ציונות ויהדות, וטור פרשנות ביטחונית ב"מקור ראשון". מדי שבוע הגיש את התוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל. כתב גם בעיתון "מעריב". בין השאר כתב סדרת כתבות תחת הכותרת "מיהו יהודי" שעסק בזרמים השונים ביהדות ו"ארץ השמאלנים" שעסקה בשמאל הישראלי.

בספטמבר 2010 יצא לאור ספרם של הנדל ושל פרופסור זכי שלום "תנו לצה"ל לנצח" בנושא אינתיפאדת אל-אקצה והמאבק בארגוני טרור. הספר זכה בפרס ראשון לספרות צבאית ע"ש מולדובן באותה שנה. במרץ 2011 יצא לאור ספרם של הנדל ושל העיתונאי יעקב כץ "ישראל נגד איראן – מלחמת הצללים", בספר נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן מאז מלחמת לבנון השנייה. שיטות הפעולה החשאיות, האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, עופרת יצוקה, המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת הברחות הנשק דרך הים.

באוגוסט 2011 מונה לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנת 2012 מונה על ידי ראש הממשלה כחבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן, השיחות הסתיימו ב-26 בינואר 2012. בפברואר 2012 התפטר מתפקידו, עקב פרשת נתן אשל.

במרץ 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית. במקביל הנדל חזר לכתוב עבור "ידיעות אחרונות". באוקטובר 2012 זכה הנדל בתואר אביר איכות השלטון על טוהר מידות, מטעם האגודה לאיכות השלטון, בשל חשיפת פרשת נתן אשל כראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה. בבחירות 2013 קיבל הנדל הצעות להצטרף לפוליטיקה, הוא סירב ונימק זאת ברצונו להשפיע מבחוץ. הנדל מגדיר עצמו כלאומי ליברלי, בעל תפיסה ימנית פרגמטית. בכנס הרצליה 2013 הוא הסביר שהוא תומך בנאום בר-אילן של נתניהו כחזון אך חושב שלא ניתן ליישמו בדור הזה. הנדל הציע לספח את גושי ההתיישבות ולאזרח את הערבים שגרים שם ובתמורה להגדיל את שטחי הרשות מ A ל B. הנדל קרא לזה מיצוי הקונצנזוס הישראלי וצמצום גבולות הסכסוך.

במרץ 2013 הודיע המכון לאסטרטגיה ציונית שבראשו עומד הנדל על הקמת ארגון זכויות אדם בשם “זכויות אדם כחולבן” כדי לשבור את מונופול זכויות האדם של השמאל הקיצוני. הנדל טען בטוריו כי הזכות על ארץ ישראל מלווה בחוב מוסרי. בכנס ההקמה טען הנדל שהציונות איננה מונופול של הימין וזכויות האדם אינן מונופול של השמאל. הארגון פועל במעברים בהם שוהה צה"ל כדי לסייע בנקודות החיכוך, בבתי ספר כדי לחנך על חשיבות טוהר הנשק ובעזרת קבוצות של רופאים שמזוהים עם המחנה הלאומי כדי להעניק טיפול חופשי ללא הבדלי דת גזע ומין.‏ בניגוד לארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים מדיניות הארגון היא שלא להעביר מידע על הפרת זכויות לתקשורת אלא ל"גופי חקירה מוסמכים בצה”ל". הנדל משמש כחבר בוועד המנהל של ארגון 'השומר החדש' שעוסק בהגנה על קרקעות חקלאיות, חבר במועצה הציבורית של ארגון 'רבני בית הלל' ובחבר הנאמנים של עמותת 'בשביל המחר' ופעיל חברתי בעוד ארגונים אחרים. הנדל נשוי ואב לארבעה, מתגורר במושב נס הרים.

הבורד העסקי

IAC 2013

שגיא בלשה

בשנים 2011-2015 כיהן כמנכ״ל ארגון Israeli-American Council (IAC), ארגון הגג של הקהילה הישראלית-אמריקאית, שמרכזו בעיר לוס אנג'לס ואשר מונה עשרה סניפים מחוף לחוף. בתקופת כהונתו צמח הארגון מארגון מקומי קטן בעל סניף אחד לאחד הארגונים המובילים בארה״ב. תקציב הארגון גדל בתקופה זו פי עשרה והוא משרת כיום כ 200,000 איש המשתתפים בפעילויותיו.

בקיץ 2015 שבה משפחת בלשה לחיות בישראל. שגיא משמש כיום כיועץ עיסקי ומנהל פרויקטים עצמאי למספר מלכ"רים. עיקר עיסוקו של שגיא מתמקד בהקמה וקידום מספר פרויקטים למאבק בדלגיטימציה נגד ישראל בשימוש בכלי סייבר ואינטרנט. כמו כן, משמש שגיא כמנכ"ל האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית (IFLA).

בשנים 2006-2011 שימש שגיא כסמנכ״ל הכספים והפיתוח של בית התפוצות בת״א. בחמש שנות כהונתו עסק בהבראתו הפיננסית של המוסד הלאומי והביאו ממצב של גירעונות כבדים ומשבר מתמשך למצב של החזר חובות מלא, ארגון מחדש, בניה פיסית של המוזיאון מחדש, פיתוח עיסקי ענף, שינוי דפוסי ניהול ומיתוג מחדש.

בשנים 2001-2006 עבד שגיא באגף התקציבים במשרד האוצר, שם ניהל חלקים משמעותיים מתקציב המדינה והיה שותף להתוויית המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל ולרפורמות חשובות במשק.


%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%a7עודד ברק

עודד בעל יותר מעשרים שנות נסיון כולל ניהול בכיר, ניהול פרוייקטים, בנקאות השקעות, פיתוח עסקי , מיזוגים ורכישות, אסטרטגיה ותפקידי ניהול כספים.

עודד הוא שותף מייסד ומנכ"ל .DLT squared Ltd המספקת אלגוריתמים מתוחכמים לשווקים הפיננסים.

לפני DLT שימש עודד כמנהל כספים ראשי בחברה בינלאומית פרטית ללוגיסטיקה של סחורות הממוקמת בהולנד.

קודם לכן שימש עודד כסגן נשיא , ראש קבוצת מיזוגים ורכישות של חברת אמדוקס  (DOX)

טרם חזרתו לישראל, עבד עודד כבנקאי בבנק ההשקעות Goldman Sachs בניו יורק, בתחומי טכנולוגיה, מדיה וטלקום.

בוגר תואר ראשון בכלכלה וMBA מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ביה"ס קלוג לניהול. כמו כן בעל הכשרה נוספת בתחום ניהול סיכונים מאוניברסיטת הארוורד.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f

 

ויקטור אופשטיין

ויקטור הינו מנהל טכנולוגיה אשר שימש במספר תפקידים ניהוליים בחברת  אי.בי.אמ, טרדאום, אמדוקס, ואקסנטור. כיום הוא משמש כסמנכ"ל תפעול של חברת פרייטאוס הממוקמת בירושלים

ויקטור גדל בלונדון ולאחר התיכון נרשם לישיבת ההסדר "הר עציון". לאחר מכן חזר לאנגליה, שם עשה תואר ראשון בהיסטוריה, ומילא תפקיד משמעותי בתנועת בני עקיבא. תקופה קצרה לאחר מכן חזר לישראל, וכיום הוא מתגורר ברמת בית שמש עם אשתו וששת ילדיו.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%9a-%d7%a1%d7%99%d7%92%d7%9f

לילך סיגן

 עיתונאית וסופרת

כיום פובליצסטית במעריב וב Huffington Post, בעבר פובליציסטית ועורכת בכירה בגלובס, עיתונאית ב"הארץ". מנחת תכנית "הקמפיין" ו"עושים חשבון" בטלוויזיה החינוכית ו"הכסף מדבר" בערוץ 10, וסמנכ"ל ב"רשת" (ערוץ 2).

מחברת הספר "האלים החדשים" על מקומם של המותגים בעידן המודרני בהוצאת ידיעות אחרונות, וכן הרומן "געגועים למקס" ו"רומן למתחילים". בקרוב יצא ספרה הרביעי "כפיות".

בעלת תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית.

amichai-danino-photo

 

עמיחי דנינו

עמיחי עובד כיועץ אסטרטגי בחברת דלויט, במסגרת עבודתו הוא מוביל פרויקטים אסטרטגיים לגופים ציבוריים ועסקיים מובילים בזירה הישראלית. במקביל לעבודתו בדלויט, כותב עמיחי דוקטורט בתחום הרגולציה בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. בשירות המילואים משמש עמיחי כיועץ משפטי אופרטיבי במחלקת דין בין לאומי בפרליקטות הצבאי. לפני עבודתו בדלויט, התמחה עמיחי בלשכתו של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. לעמיחי תואר ראשון במשפטים וכלכלה ותואר שני במנהל עסקים (מימון) כולם מאוניברסיטת בר אילן.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99%d7%93-%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%94

דויד גדליה

דיוויד גדליה הוא מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת סטארט-אפ חדשה בשם "מחוץ לקופסא".

במהלך השנים עבד גדליה בחברות שונות בפיתוח וטכנולוגיה ובעריכת פטנטים. בין השאר בתאגידים גדולים כגון חברת קוולקום Qualcomm והחזיק במשרות ניהוליות בכירות במספר חברות הי-טק.

הוא הקים, בעזרת שותפים, מספר חברות סטארט-אפ, האחרונה שבהם iSkoot, אשר הביאה את טלפון הסקייפ הממותג לעשר מדינות.

לזכותו של דיוויד נזקפים מעל 40 פטנטים בתחום עיבוד תמונות, למידת ממוחשבת , טלקומוניקציה, וטכנולוגיות אינטרנט ושירות לקוחות.

דיוויד מתגורר עם אשתו וילדיו בבית שמש.

הועד המייעץ

Eyal

אייל גבאי

אייל גבאי (נולד ב-1967 בירושלים) היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2009-2011. גבאי כיהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות וכמנהל הסניף הישראלי של חברת ההשקעות האוסטרלית בבקוק אנד בראון.

גבאי נולד וגדל בקריית משה שבירושלים, אחד מארבעה ילדים להורים מורים. בוגר תואר ראשון בכלכלה (בהצטיינות יתרה) ומשפטים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית. בסיום לימודי התואר הראשון הצטרף למכון הישראלי לדמוקרטיה ושימש מטעמו כעוזר בוועדת הכלכלה של הכנסת. את התמחותו בעריכת דין עשה בבית המשפט העליון אצל השופטת דליה דורנר ובמשרד ש. הורביץ.

בני סילברמןBenny

בני זילברמן הוא משקיע בחברות ממוקדות בבריאות וטכנולוגיה. הוא בעל תואר MBA מבית הספר לעסקים באוניברסיטה העברית כמו גם תואר שני בפילוסופיה.
בעבר ניהל בני פרוייקטים של ארגונים לא ממשלתיים רבים בתחומי הדיפלומטיה, ההסברה והחינוך.
מאז 2004 עושה בני שירות מילואים בדובר צה"ל, הכולל מתן סקירות ביטחוניות למשלחות אח"מים, נציגי ממשלה ותקשורת זרה.
בני מתגורר באפרת עם אשתו וחמשת ילדיו.

Tzviצבי האוזר

צבי האוזר (נולד ב-1968) הוא עורך דין ישראלי, כיהן כמזכיר הממשלה ה-32 וה-33. בין השנים 2009-2013, שימש בתפקיד יושב הראש של המועצה לשידורי כבלים ולוויין. היה חבר הנהלה במספר מוסדות ציבוריים וכן מילא שורה של תפקידי מפתח בשוק התקשורת והשידורים בישראל. כיום, משמש יועץ מיוחד במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן.

נולד וגדל ברמת גן, למרדכי ויהודית האוזר. את רוב שירותו הצבאי עשה בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל במסגרתו שימש, בין היתר, מ"מ מפקד יחידת ההסברה של בית הספר. לאחר שחרורו מצה"ל האוזר שימש עוזר ליו"ר מועצת המנהלים של החברה הממשלתית "עמידר". האוזר שימש דובר התאחדות הסטודנטים בישראל (1992-1993). בין השנים 1993-1994 שימש יועץ תקשורת לתנועת הליכוד ולראש האופוזיציה דאז – בנימין נתניהו. כמו כן, היה האוזר חבר בית הדין המשמעתי האוניברסיטאי לערעורים באוניברסיטת תל אביב (1992-1994).

בשנת 1994 סיים האוזר את לימודיו האקדמיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1996, בתום תקופת התמחות במשרד עורכי הדין פנחס מרינסקי ושות', הוסמך לעריכת דין.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%a7%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9fרבקה קדרון

רבקה קדרון שימשה כיועצת לראש הממשלה בנימין נתניהו, משנת 2009 עד 2013 והיתה אחראית על פיתוח אסטרטגיה, קביעת סדרי עדיפויות ויישום היבטים שונים של מעורבות בינלאומית, יחסים עם מנהיגים יהודים בתפוצות והקהילה הפרו-ישראלית נוצרית.

לפני הצטרפותה למשרד ראש הממשלה, בילתה רבקה כמה שנים בתעשיות הון הסיכון והי-טק.

רבקה היא ילידת ניו יורק, בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת בר אילן.

Batyaבתיה כהנא דרור

עו"ד בתיה כהנא דרור מעלות היא בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתיה נשואה ואם לארבעה ילדים.

במסגרת פעילותה כמנכ"לית ארגון מבוי סתום, בתיה עשתה פריצת דרך בתחום של נשים מסורבות גט, ועבודתה הייחודית הובילה לפסקי דין תקדימיים ויוזמות חקיקה שהוגשו על ידי חברי כנסת ממגוון מפלגות.

בשנת 2014 נבחרה בתיה על ידי עיתוני מעריב ומקור ראשון כאחת הישראלים המשפיעים ביותר של השנה בתחום היהדות ואחת מעשרת המשפטניות המשפיעות ביותר במגזר הדתי.

Elishevaאלישבע מזי"א

אלישבע מזי"א משמשת כמנכ"ל רוח חדשה הפועלת כדי לשמור צעירים משכילים בירושלים במטרה לסייע לבירת ישראל להיות עיר משגשגת ופלורליסטית. אלישבע סיימה תואר ראשן בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה בהצטיינות (2006) ותואר שני בתקשורת פוליטית (2008) באוניברסיטה העברית.

ד"ר יצחק גליק

ד"ר יצחק גליק (איצ) נולד בארה"ב בשנת 1960, עלה לארץ והתיישב באפרת שבגוש עציון.

כיום הוא נשוי ואב לחמישה ילדים. בשירותו הצבאי בשריון השתתף בקרב בסולטן יעקב. מידי חודש טס ד"ר גליק לקליבלנד שבאוהיו, שם הוא עובד במשך שנים עשרה ימים בחדר המיון של ביה"ח. בשהותו בארץ, הוא מתנדב במרכז החירום הרפואי שבאפרת, יחד עם הפרמדיקים והרופאים הפועלים תחת הנהגתו. מרכז החירום נתן שירות ללמעלה מחמשים אלף חולים המתגוררים בקרית ארבע ועד לירושלים.

בשת 2009 קיבל ד"ר גליק מנשיא מדינת ישראל דאז, שמעון פרס, את אות המתנדב לנוכח תרומתו המשמעותית לקהילה בישראל. בשנת 2012 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.

מיכל ברבש%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%a9

מיכל נולדה בניו יורק ועלתה לארץ בשנת 1987 עם משפחתה. היא שירתה בצבא כקצינה בחיל מודיעין.

מיכל היא בעלת תואר שני מאוניברסיטת בר אילן במינהל ציבורי. עבודת התזה שלה חקרה את ההשפעה של ארגונים לא ממשלתיים על המדיניות הציבורית בישראל והיה המחקר האקדמי הראשון בתחום.

מיכל ריכזה את הוועדה הפרלמנטרית לגיוס חרדים (ועדת פלסנר), מעורבת ביוזמות ממשלתיות רבות העוסקות בדיפלומטיה ציבורית, ומרכזת פרוייקטים חינוכיים לחינוך יהודי בתפוצות.

מיכל נשואה לרפי ולהם חמישה ילדים.

מייסדים ועמיתים

ישראל הראל, יו"ר מייסדysrael

ישראל הראל ייסד את המרכז לציונות דתית במכון הרטמן בירושלים, שם שימש כמנהל תוכנית המנהיגות במשך 6 שנים. ב-1980 ייסד מר הראל את מועצת יש"ע, בראשה עמד עד 1995. בנוסף ייסד את הירחון "נקודה" , אותו ערך בין השנים 1980-1996 . מר הראל יזם וייסד את הפורום לאחריות לאומית, פורום אשר פועל במסדרת מרכז רבין מאז 1999, אשר בין פירותיו ניתן למנות את אמנת כינרת להסכמה בין-מגזרית בישראל.

מר הראל יזם והוביל את פרוייקט גביזון-מדן. פרוייקט אשר ליבתו הייתה גיבוש מסמך הבנות והצעות חקיקה הנוגעים לקיום המשותף של דתיים וחילונים במסגרת החברה הישראלית.

מר הראל משמש כיו"ר של עמותת הצנחנים משחררי ירושלים. כמו כן, הוא משמש כחבר בפורום הישראלי-אמריקני.

ישראל הראל מפרסם טור שבועי בהארץ. מאמרים שונים שלו, העוסקים בסוגיות ישראליות חברתיות , כלכליות ופוליטיות,  פורסמו בניו יורק טיימס , בגארדיאן ובעיתונים נוספים ברחבי העולם. כמו כן, הוא פרסם את הספרים "שער האריות" ו-"אבירי הלב".

avraham-diskin-(1)

פרופ' אברהם דיסקין

פרופסור אברהם דיסקין, יליד ירושלים (1947), הוא חוקר בתחום מדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, המייעץ לגורמי ממשל שונים. דיסקין היה ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ויו"ר האגודה הישראלית למדע המדינה. הוא כיהן כפרופסור אורח גם באוניברסיטאות בארצות הברית, קנדה, אירופה ויפן.

בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים שימש דיסקין כיו"ר ועדת הצוערים של משרד החוץ. מאז סוף שנות התשעים שימש, בין היתר, גם כסטטיסטיקאי של ועדת הבחירות המרכזית. בתחום הפוליטי משתייך דיסקין למרכז המפה והיה ממקימי הדרך השלישית ב-1996.

דיסקין פרסם יותר מעשרים ספרים ומונוגרפיות אקדמיות בעיקר בנושאים הנוגעים לפוליטיקה הישראלית, וכמאתיים מאמרים אקדמיים. בין השאר עוסקים מחקריו בנושאים של פוליטיקה השוואתית, חקר הדמוקרטיה, תורת המשחקים, שיטות בחירות והתנהגות בוחרים.

בתחום חקר הפוליטיקה הישראלית, כבר בשנות השבעים הצביע דיסקין על חשיבות 'השליטה בנקודת הציר' (המאזן בין גוש הימין וגוש השמאל) ועל חשיבות מעברי הקולות בין גוש השמאל וגוש הימין. בשנות האלפיים התפרסם כמבקר חריף של הרשות השופטת בישראל

פרופ' משה ארנס, שותףmoshe arens

משה ארנס הוא פוליטיקאי, דיפלומט ומהנדס מטוסים ישראלי יליד ליטא, היה שר הביטחון, שר החוץ, חבר כנסת ושר ללא תיק מטעם הליכוד, וכן שגריר ישראל בארצות הברית.

ארנס נולד ב-1925 בעיר קובנה בליטא. ב-1939 היגר עם משפחתו לארצות הברית. למד בבית הספר התיכון "ג'ורג' וושינגטון" שבניו יורק.

הוא שירת בצבא ארצות הברית בשנים 1946-1944 והיה חבר אצ"ל ושליחו בארצות הברית ובאירופה בשנים 1949-1948. עלה לישראל בשנת 1948 והיה חבר "גרעין חד נס" ו"מבואות בית"ר".

בשנים 1957-1951 שהה בארצות הברית לשם לימודים. הוא למד הנדסה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס והנדסה אווירונאוטית במכון הטכנולוגי של קליפורניה, וקיבל תואר שני. לאחר שובו ארצה הצטרף לפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון וב-1961 מונה לפרופסור חבר‏‏. בשנים 1971 -1962 היה סמנכ"ל התעשייה האווירית. ב-1971 היה חתן פרס ביטחון ישראל.

ארנס כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד בשנים 1982-1973, פרש כדי לכהן כשגריר ישראל בארצות הברית בשנים 1982 -1983, וחזר לכנסת בשנים 1992-1984 ו-2003-1999. כיהן פעמיים כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בעקבות הדחת אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון אחרי טבח סברה ושתילה, מונה ארנס לתפקיד זה בפברואר 1983 וכיהן בו בשנים 1984-1983, תחילה בממשלת בגין ואחר כך בממשלת שמיר. בשנים 1988-1984 כיהן כשר בלי תיק, בממשלות האחדות הלאומית. ב-1987 התפטר מהממשלה בגלל הכוונה לסיים את פרויקט הלביא אך חזר לממשלה כעבור זמן מה. בשנים 1990-1988 כיהן כשר החוץ. לאחר מכן, עם פרישת מפלגת העבודה, כיהן שוב כשר הביטחון בשנים 1992-1990, כולל בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה.

פרופ' אשר כהן, שותףasher

פרופ' אשר כהן נולד בשנת תשי"ח (1958) וגדל בבני ברק. נשוי ואב לארבעה, מתגורר במודיעין. למד בישיבת הדרום ברחובות, ובישיבת ההסדר בגולן. התגייס לשירות צבאי מלא בחיל השריון. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה ותולדות ישראל ותואר שני ושלישי במדעי המדינה – שניהם באוניברסיטת בר אילן. היה מנהל פנימייה ורכז חברתי במרכז הטכנולוגי-דתי שבמושב נחלים; מורה לאזרחות ולהיסטוריה; מרצה במכללות ובאוניברסיטה הפתוחה; חבר פורום מערך הגיור במשרד ראש הממשלה וחבר ועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך. כיום חבר במכון לאסטרטגיה ציונית ומרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. כתב את הספרים: "מהשלמה להסלמה", "התבוללות ישראלית – טמיעתם של לא יהודים בחברה היהודית בישראל והשלכותיה על הזהות הקולקטיבית", "הטלית והדגל – הציונות הדתית וחזון מדינת התורה בשנות המדינה הראשונות", "יהודים לא-יהודים – זהות יהודית ישראלית ואתגר הרחבת הלאום".

נתן שרנסקיnatan sharanski

נתן שרנסקי נולד בדונצק שבאוקראינה למשפחה יהודית. שרנסקי קיבל תואר במתמטיקה שימושית מטעם המכון הטכנולוגי של מוסקבה.

ב-1973, אחרי שבקשתו לקבל ויזת יציאה לישראל נדחתה בגלל סיבות שהוגדרו "ביטחוניות", הצטרף לארגון זכויות האדם "Moscow-Helsinki-Watch-Group". באותה העת, שרנסקי גם הפך לדובר העיקרי עבור אסירי ציון ומסורבי העלייה היהודיים. ב-1974 נשא שרנסקי לאשה את אביטל בבית הכנסת במוסקבה, למרות שלא קיבלו את אישור השלטונות.

במרץ 1977 נעצר מטעמים פוליטיים. ביולי 1978 הרשיע אותו בית המשפט בבגידה, ריגול למען ארצות הברית, הסתה ותעמולה אנטי-סובייטית, וגזר עליו 13 שנות מאסר. הוא ישב 16 חודשים בכלא לֶפוֹרְטוֹבוֹ (Лефортово) ונשלח לגולאג בסיביר. על פי ספרו האוטוביוגרפי על התקופה "לא אירא רע", הצליח שרנסקי לשרוד את מחנות המעצר והעבודה של הגולאג כיון שבזכות דבקותו בזהותו היהודית ותשוקתו לעלות ארצה נשאר חופשי בנפשו.

במהלך שנותיו בכלא הפך שרנסקי לסמל המאבק על זכויות האדם בברית המועצות ומאבקה של היהדות שם. בעקבות המאבק לשחרורו בראשות אשתו אביטל, ולחץ דיפלומטי כבד מצד המערב, שוחרר שרנסקי כעבור תשע שנים ב-11 בפברואר 1986 במסגרת עסקה שבה נמסרו לברית המועצות חמישה מרגלים תמורת שלושה מרגלים מערביים, ביניהם ה"מרגל" שרנסקי. החילופים בוצעו בגשר גליניקה שקישר בין גרמניה המזרחית למערבית. מיד לאחר חציית הגשר העניק לו שגריר ישראל לגרמניה את דרכונו הישראלי. כשהגיע לישראל זכה לקבלת פנים נלהבת בהשתתפות ראש הממשלה שמעון פרס ושר החוץ יצחק שמיר. שרנסקי החל להשתמש בשמו העברי "נתן".

במאי 1986 נסע שרנסקי עם אשתו לארצות הברית שם הוענקה לשניהם מדליית הזהב של הקונגרס ,העיטור השני בחשיבותו בארצות-הברית כהוקרה על מאבקם למען זכויות האדם. ב-15 בדצמבר 2006 קיבל שרנסקי את מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית מידי ג'ורג' בוש.

ב-1988 נבחר שרנסקי לעמוד בראש "הפורום הציוני", ארגון גג של מסורבי עלייה מברית המועצות. כמו כן, היה חבר מועצה של ארגון Peace Watch וכן עורך בג'רוזלם רפורט.

בעקבות העלייה הרוסית הגדולה בשנות התשעים, הקים שרנסקי את מפלגת ישראל בעלייה שמטרתה הייתה לתת ביטוי לצורכיהם ומצוקותיהם של ציבור העולים מברית המועצות לשעבר. בבחירות לכנסת ה-14 (1996) התמודדה מפלגתו לראשונה וזכתה המפלגה בשבעה מנדטים ושרנסקי כיהן כשר התעשייה והמסחר.

שרנסקי הצטרף לממשלת ברק כשר הפנים ב-1999. בעקבות הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001 בהן נבחר אריאל שרון, הוא הצטרף לממשלתו וכיהן כסגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון. לאחר הבחירות לכנסת ה-16 התמזגה מפלגתו לתוך הליכוד. שרנסקי התפטר מהכנסת ומונה כשר ללא תיק האחראי לענייני ירושלים, יהודי התפוצות ומלחמה באנטישמיות. במאי 2005 התפטר מן הממשלה במחאה על תוכנית ההתנתקות. באוקטובר 2006 הודיע על כוונה לפרוש מהחיים הפוליטיים. בין 2006 ל-2009 עמד שרנסקי בראש מכון אדלסון ללימודים אסטרטגיים שבמרכז שלם בירושלים. ב-2009 מונה לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית

משה יעלוןmoshe yaalon

בשנת 1968 התגייס לצה"ל ושירת בגרעין נח"ל ולאחר מכן כלוחם, מפקד כיתה וסמל מחלקה בגדוד 50 של הנח"ל המוצנח. את שירותו הצבאי הסדיר סיים בדרגת סמ"ר בשנת 1971. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 שב לחזית ולחם בשורות חטיבה 55, שהיא חטיבת צנחנים במילואים של פיקוד המרכז. הוא לחם בין היתר בגזרה המצרית והשתתף בצליחת התעלה. לאחר המלחמה שב לשירות קבע והשלים בהצטיינות קורס קצינים, משם חזר לתפקידי פיקוד בגדוד 50.

בסוף שנות השבעים, לאחר תפקיד מפקד פלוגה מסייעת בגדוד 50, מונה לפקד על סיירת הצנחנים, עליה פיקד במסגרת מבצע ליטני. בהמשך שירת כסגן מפקד סיירת מטכ"ל במסגרת מלחמת שלום הגליל (1982). לאחר מכן פיקד על גדוד 890 ושימש סמח"ט בצנחנים.

במאי 1985 יצא ללימודים מתקדמים במכללה לפיקוד ולמטה בקמברלי שבאנגליה. עם שובו לפעילות מבצעית הועלה לדרגת אלוף משנה וכיהן כמפקד סיירת מטכ"ל‏‏. בתום כהונתו השלים תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

בשנת 1990 היה למפקד חטיבת הצנחנים, וכעבור שנתיים מונה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בדרגת תת-אלוף. בשנת 1995 הועלה לדרגת אלוף וכיהן כראש אגף המודיעין. ב-1998 היה לאלוף פיקוד המרכז. שנתיים אחר כך מונה לסגן הרמטכ"ל. ב-2002 מונה לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל.

ב-2006, לאחר פרישתו מצה"ל, שהה יעלון בוושינגטון כעמית צבאי בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. החל משנת 2006 שימש יעלון כעמית בכיר במכון אדלסון שבמרכז שלם, יו"ר המרכז לזהות ותרבות יהודית בבית מורשה בירושלים ונשיא עמותת שק"ל (שירות קהילה לאנשים עם צרכים מיוחדים). בספטמבר 2008 יצא לאור ספרו "דרך ארוכה קצרה", בשנת 2009 סיים את פעילותו במרכז שלם, בשל מינויו לתפקיד השר לעניינים אסטרטגיים.

 

פרופ' ישראל אומןysrael auman

אומן נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה. משפחתו היגרה לארצות הברית ב-1938, כחודשיים לפני ליל הבדולח. אומן הנו בעל אזרחות אמריקאית בנוסף לזו הישראלית וחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

למד בישיבה תיכונית במנהטן, ואחר כך למד לתואר ראשון במתמטיקה בניו יורק סיטי קולג' ולתואר שני ותואר דוקטור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). ב-1955 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם חקר את תורת המשחקים, שהייתה תחום מחקר חדש באותה העת. בשנת 1956 עלה לישראל והתיישב בירושלים.

בשנת 1955 נישא לאסתר שלזינגר, בתו של ד"ר אברהם שלזינגר, מנהל בית החולים שערי צדק, ולזוג נולדו חמישה ילדים. בנם הבכור, שלמה אומן, נפל במבצע שלום הגליל. אסתר אומן נפטרה ב-1998. בשנת 2005 נשא אומן לאישה את בתיה כהן, אחותה הגדולה של אסתר.

עד לפרישתו לגמלאות היה חבר סגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. כיום הוא מכהן כפרופסור אמריטוס במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומְרַכֵּז מחקר בינתחומי העוסק בתורת המשחקים ובשימושיה.

אומן, כיהודי דתי לאומי שבא מעולמה של הקהילה היהודית בגרמניה, התחנך וחי ברוחה של תפיסת "תורה עם דרך ארץ" של הרב שמשון רפאל הירש. כתב מספר מאמרים המדגימים שימוש בכלים מתמטיים לביאור סוגיות סבוכות בתלמוד.

פרופסור אומן זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים, שהיא ענף מתמטי שמטרתו לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. אומן נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים, כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה, גם כאשר המשחק הבודד אינו מעודד התנהגות כזו. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד אינטרסים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק.

בתחילת שנות השמונים נמנה עם צוות הכותבים של הקורס "תורת המשחקים" באוניברסיטה הפתוחה.

הפורום האסטרטגי

ד"ר אלכס יעקובסון, המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בר אילן.

אמנון לורד, מקור ראשון.

פרופ' אשר כהן, המחלקה למדעי המדינה באונברסיטת בר אילן.

 דוקטור אשר מאיר, מנהל המחקר במרכז ערכי המשק.

דוקטור אבי בקר, המחלקה לדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' אבי דיסקין, המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית.

פרופ' אבי בל, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.

פרופ' ברכיהו ליפשיץ, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.

פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא אוניבסיטת בר אילן.

פרופ' דוד הנשקה, המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן.

פרופ' דוד קשדן, הפקולטה למתמטיקה באוניברסיטה העברית.

דובי הלמן, מזכיר הקיבוץ המאוחד לשעבר.

אפריים בראנד, עין חרוד.

פרופ' עלי מרצבך, הפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן.

פרופ' אלישע האס, הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן.

ד"ר עמנואל נבון, הפקולטה ליחסים בינ"ל באוניברסיטת תל אביב.

פיאמה נירנשטיין, עיתונאית, סופרת ופוליטיקאית יהודיה איטלקיה.

פרופ גדעון ביגר, הפקולטה לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.

גלעד אלטמן, ראש הסיירת הירוקה לשעבר.

פרופ' חיים גבירצמן, החוג ללימודים סביבתיים באוניברסיטה העברית.

פרופ' חנה דיסקין, המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת אריאל שבשומרון.

ד"ר חנוך קאסוטו, מרכז הלמידה "צמיחה".

חוה פנחס כהן, משוררת.

ד"ר אילנה ציגלר, מנהלת האגודה לתכנון המשפחה בישראל.

פרופ' מעוז עזריהו, הפקולטה לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה.

ד"ר מקס סינגר, ממייסדי מכון הדסון, וושינגטון.

מנחם לנדאו, לשעבר ראש אגף בשב"כ.

אלוף (במיל.) מיכה רם.

ד"ר מיכאל וידלנסקי, מרכז שלם.

ד"ר מיכאל וייז, הצוות האמריקאי-ישראלי למחקר דמוגרפי.

פרופ' משה קופל, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר אילן.

נחמיה רפל, מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי.

הרב יואל בן נון, ישיבת הר עציון.

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה.

ד"ר רן ברץ, האוניברסיטה העברית, מרכז שלם.

שבתאי שביט, לשעבר ראש המוסד.

אורי רכב, לשעבר מהנדס למחקר מערכות ברפא"ל.

השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן.

אל"מ (במיל.) ד"ר יעקב חסדאי.

פרופ' יהושע פורת, האוניברסיטה העברית.

ישראל יגל, תעשיין.

ד"ר יצחק גייגר,מורה וחוקר עצמאי בתחומי חינוך אזרחי, יהדות ודמוקרטיה וציונות דתית.

ד"ר יצחק הרצוג.

ד"ר יצחק קליין, ראש המרכז המדיני לישראל.

ד"ר יצחק רביד, לשעבר ראש הצוות לבטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.

אלוף (במיל.) יצחק בריק.

פרופ' יואב גלבר, היסטוריון, אוניברסיטת חיפה.

יורם ארידור, לשעבר שר האוצר, שר התקשורת ושגריר ישראל באו"ם.

פרופ' יוסי כץ, ראש 'הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ', אוניברסיטת בר-אילן.

יוסי קליין הלוי, סופר וחוקר תרבות ישראל.

פרופ' זכי שלום, מכון בן-גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן גוריון.

זלמן שובל, לשעבר שגריר ישראל באו"ם וח"כ.