מחקר וקביעת מדיניות

הדרך הטובה ביותר להבטחת עתידה של מדינת ישראל הוא בחיזוק אופייה היהודי והדמוקרטי. מדיניות ישראל נקבעת במידה רבה בעקבות מחקרים אקדמיים ודעות של מומחים נחשבים.

 בקבוצות דיון שונות יש כיום מספר מצומצם בלבד של חוקרים ופרופסורים מובילי דעת קהל המזדהים הן עם מהותה היהודית-ציונית של המדינה והן עם מהותה הדמוקרטית.

רוב צוותי החשיבה ומכוני המחקר האקדמיים בישראל  פועלים על מנת להתנגד לזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ולקיומה של מדינת ישראל כמדינה ציונית.

השפעתם משליכה על הדרך שבה מוצגת ישראל בתוכה פנימה ומבחוץ – על ידי מדינות העולם. השפעתם מגיעה אף על סדר היום וקביעת המדיניות של המדינה עצמה.

עד להקמתו של המכון לאסטרטגיה ציונית, לא התמודד אף גוף מאורגן עם השפעה זו ולא נעשה ניסיון ליצור אלטרנטיבה ציונית למחקרים אלו.

המכון לאסטרטגיה ציונית מקדם מחקר ומדיניות מנקודת המבט של ערכים יהודיים המבטאים רעיונות דמוקרטיים.

ניירות העמדה שלנו מוגשים לגופים רלוונטיים ולמקבלי ההחלטות, ובכך מעשירים את השיח ואת הדיאלוג ומבטיחים את השארת ערכי היהדות והציונות כחלק אינטגרלי ממערכת החוק והחברה האזרחית.

המכון לאסטרטגיה ציונית פועל בשיתוף עם ועדות כנסת, ונפגש דרך קבע עם מקבלי ההחלטות בממשלה.

המכון רואה עצמו כ'אינקובטור' להצמחת פרספקטיבה לאומית בריאה המפגינה ביטחון עצמי בהיותה מדינה ציונית.

המכון לאסטרטגיה ציונית מעודד ומקבל בברכה את כל צורות ההשקפה ואת חלקי המחנה הציוני המעוניינים לשמר ולחזק את צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

תחומי המחקר

החוקה בישראל

כאשר הכריז בן גוריון על עצמאותה של מדינת ישראל, נקבע התאריך 1 באוקטובר 1948 כמועד האחרון לייסוד החוקה. מאז כבר יותר משישים שנה לא יושמה ההחלטה, מסיבות שונות, עד עצם היום הזה.

בשנת 1950 קיבלה הכנסת החלטת פשרה, שלפיה תיכתב החוקה כפרק נפרד בכל פעם, עד שלבסוף יאוחדו הפרקים כולם לכדי חוקה עקבית ושלמה. חוקים אלו ידועים בשם 'חוקי יסוד'.

עם השנים העבירה הכנסת תשעה חוקי יסוד שעסקו במבנה ובסמכויות השלטון. הכנסת השש-עשרה (2003–2006) ניסתה לממש את החלטת הפשרה ופתחה בסבב שיחות הנוגעות לכינונה של חוקה למדינה עם אנשי אקדמיה, עורכי דין ואחרים. בשלהי כהונתה הוגשה טיוטה להמשך טיפול ובניית החוקה על ידי הכנסת השבע-עשרה.

במכון לאסטרטגיה ציונית שקם ב-2005, התאספו יחד אנשי אקדמיה, מחוקקים, שופטים, רבנים ודמויות ציבוריות אחרות, וניסחו הצעה לחוקה שלמה עבור מדינת ישראל.

מדובר בהצעה מפורטת המכילה את כל המרכיבים השונים החיוניים לחוקה – היא מדגישה מרכיביה השונים של מדינת ישראל כביתו של העם היהודי, ומכילה רפורמות משמעותיות ביחסים שבין שלוש רשויות החוק – השופטת, המחוקקת והמבצעת. עם חברי צוות החוקה נמנו: פרופ' אבי דיסקין, פרופ' משה קופל, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, השופט בדימוס אורי שטרוזמן, הרב דב בארי, דוקטור יצחק קליין, עורך הדין יואל גולובנסקי ומר ישראל הראל.

בחודש יוני 2006 הגיש המכון לנשיא ולכנסת השבע-עשרה, שהייתה בתחילת ימיה, את הצעת 'חוקה לישראל'. צוות החוקה אף נכח במפגשים ובדיונים שהתקיימו על ידי ועדת 'חוקה חוק ומשפט' בכנסת.

במהלך שנת 2007 הגיש המכון כמה ניירות עמדה וחברי הצוות מילאו תפקיד מרכזי בוועדה, במיוחד בדיונים האינטנסיביים בסעיפים הנוגעים לזהותה היהודית של המדינה.

צוות החשיבה 'אפריקה-ישראל' בנושא המהגרים

מדינת ישראל, בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, הפכה ליעד עיקרי ונגיש למהגרי עבודה המחפשים אפשרויות כלכליות משופרות, כמו גם למבקשי מקלט.

מאות ואלפי מהגרים בלתי חוקיים חצו את גבולות ישראל בשנים האחרונות [מדרום], ותפסו אותה בלתי מוכנה למציאות החדשה שנוצרה.

אף שמדינת ישראל מגלה הבנה כלפי מצבם של אלו אשר חייהם נתונים בסכנה, אין באפשרותה להתמודד עם כמות אדירה של מהגרים אשר חייהם אינם נתונים בסכנה והם מחפשים לשפר את תנאי חייהם בלבד.

המדינה זקוקה לקבוע מדיניות הגירה אשר תציע מקלט למי שזקוק לכך, ויחד עם זאת תשמור על האינטרסים הריבוניים של המדינה והגנת אזרחיה מפני כאוס דמוגרפי וכלכלי. המכון לאסטרטגיה ציונית יזם את הקמתה של ועדת הכנסת לענייני מהגרים, 'צוות החשיבה אפריקה-ישראל', אשר מתעמק בכל ההיבטים הקשורים לנושא במטרה ליצור חקיקה מתאימה שתיתן מענה מאוזן לצורכי המדינה ולערכים הומניטריים.

ישראל והעמים

בעצתו של העיתונאי החוקר בן-דרור ימיני, הפועל בזירה הבינלאומית להפרכת טענות שקריות והשמצות כלפי מדינת ישראל, הוקם צוות המחקר 'ישראל והעמים'. מטרת הצוות היא להנגיש אינפורמציה [שתאזן את השיח הציבורי, הפנימי והבינלאומי]. הצוות מפרסם מחקרים המשווים את החקיקה בישראל לחקיקה במדינות דמוקרטיות אחרות, במטרה להוכיח כי למעשה, החוק הישראלי משתווה לדמוקרטיות אחרות. כך לדוגמא, חוקים המפלים לטובה יוצאי צבא בישראל, דומים לחוקים מקבילים במדינות דמוקרטיות אחרות.

אתגרים עכשוויים

ישראל היא מדינה צעירה מאוד המורכבת מתושבים שהגיעו אליה מלמעלה מעשרים מדינות ומשלל תרבויות מגוון ועשיר. מציאות זו מעמידה אתגרים שונים העולים חדשים לבקרים ודורשים מחשבה, מחקר, דיון וקביעת מדיניות רחבה. המכון לאסטרטגיה ציונית שותף בחקר בעיות מורכבות אלה ומציע פתרונות המבוססים על ערכי היהדות הציונית והדמוקרטיה.

The Boycott, Divestment & Sanctions (BDS) and delegitimization of Israel movements are growing in scope and influence. This is especially true on US and Europe college campuses.  The campaign exploits young people’s understandable ignorance of Israel and the region, of current events, and of history. It uses half truths, systematically skewed statistics and outright lies to make its case and paint Israel as an aggressive and apartheid state.

Since facts are fabricated as needed, it is impossible to counter each argument individually. Instead, the IZS has zeroed in on the core of several of the main contentions.

Based on academic research, the IZS has put together a fact sheet clearly disproving the notion that Israel is an Apartheid state.

IZS prepares reports detailing the various governmental initiatives dedicated exclusively to promoting Arab society in Israel.