הקבורה האזרחית בישראל

עשרים שנה לחוק הזכות לקבורה אזרחית
חלופית התשנ”ו-1996
יאיר ברלין ואריאל

חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, שעבר בכנסת בשנת 1996, היה אמור להוות מהפכה בשירותי הקבורה בישראל שתאפשר לכל אזרח המעוניין בכך להיקבר בקבורה אזרחית במימון המדינה. נייר עמדה זה מראה כי על אף שעברו 20 שנה מאז שהחוק נחקק, הוא כמעט אינו מיושם בפועל. נייר עמדה זה מבקש לעמוד על החשיבות הרבה שיש בקידום הקבורה האזרחית עבור כלל הציבורים במדינה. ראשית, ישנו צורך אקוטי בקבורה אזרחית עבור אוכלוסיית חסרי הדת והמסופקים המונה למעלה מ-300,000 איש, רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר. שנית, קבורה אזרחית תחזק את חופש הפרט ותאפשר לכל אדם להיקבר על פי צו מצפונו. שלישית, קידום הקבורה האזרחית יצמצם את החיכוכים המתקיימים לאורך השנים בין הציבור הרחב ובין הממסד הדתי בתחומים כדוגמת חריטה לועזית על המצבה, קבורת נפלים ואופי טקס הקבורה, כאשר מנגד, הממסד הדתי יזכה לעצמאות הלכתית רחבה יותר ופחות התערבות מצד בתי המשפט. רביעית, קידום הקבורה האזרחית ימנע את תופעת הקבורה הלא חוקית בתשלומים גבוהים המתקיימת כיום ביישובים חקלאיים רבים. בסיכומו של דבר נייר העמדה ממליץ להעביר את הסמכויות בנושא הקבורה האזרחית מהמשרד לשירותי דת למשרד הפנים, הן מפני שמדובר בהליך אזרחי ולכן אין זה ראוי שהמשרד לשירותי דת יהיה מופקד עליו, והן בשל העובדה שהמשרד לשירותי דת כשל במהלך השנים ביישום החוק. במקביל, יש לבחון את שינוי הסטטוס של בתי עלמין אזרחיים קיימים לבתי עלמין אזוריים, במטרה שיוכלו לספק שירותי קבורה אזרחית לתושבי האזור. כמו כן, יש להבטיח כי בתי עלמין אזרחיים שיוקמו בעתיד יוגדרו כאזוריים. בנוסף, ראוי לקדם תקצוב פיתוח עצמאי לבתי עלמין אזרחיים שהקמתם מתעכבת בשל חוסר יכולת של הרשויות המקומיות להשקיע סכומי כסף גדולים בהקמתם. כמו כן, על הביטוח הלאומי לעדכן את נהליו ולאפשר מימון של קבורה אזרחית במקרים בהם לא קיימת אפשרות לקבורה אזרחית בתחומי הרשות המקומית.

למחקר המלא

Leave a Reply