I) העתירות
בעקבות החלטת היועצת המשפטית של ממ"י, להקפיא את חילופי הקרקעות הפרטניים, יצא מכרז לשיווק מגרשים בגבעת מכוש בכרמיאל. במכרז נאמר מפורשות שמכיוון שמדובר בקרקעות קק"ל, המדינה מחויבת לפעול לפי האמנה ועל כן הקרקעות מיועדות ליהודים בלבד.
בעקבות מקרה זה הוגשו שלוש עתירות לבג"צ. העתירה הראשונה הייתה של משפחת אבו ריא שרצתה לרכוש מגרש בכרמיאל. על פי מסמכי בי-דין ומכתבים שנמסרו לצדדים, עולה הרושם שהמדינה פתרה את בעייתה של משפחת אבו ריא (כנראה באופן פרטני של חילוף קרקע).
אולם לבג"צ הוגשו שתי עתירות נוספות אשר תקפו את המדיניות הכללית של מינהל מקרקעי ישראל, להבדיל ממקרה בודד, לפיה מינהל מקרקעי ישראל מנהל את קרקעות קק"ל תוך הפליית האוכלוסיה הערבית.
למשל, ארגון עדאללה והאגודה לזכויות האזרח דורשים מבג"ץ לבטל את תקנה 27 לתקנות חובת מכרזים (להלן: "תקנת הפטור") המאפשרת למינהל מקרקעי ישראל (להלן: ממ"י) לפטור את הקרן הקיימת לישראל (להלן: קק"ל) ממכרז הנערך באופן הרגיל של מכרזים ציבוריים, ולערכו בהתאם לכתב האמנה החל בין במדינה לקק"ל. לשון התקנה:
"היתה עסקה במקרקעין של קק"ל טעונה מכרז לפי תקנות אלה, רשאי המנהל לערוך את המכרז באופן התואם את כתב האמנה שנכרת בין המדינה לבין קק"ל ביום ב' בכסלו התשכ"ב (28.11.1961)."
לצפייה בעתירות(נוסח PDF ):
העתירה של אבו ריא
העתירה של האגודה לזכויות האזרח
העתירה של עדאללה
מסקנת ביניים: העתירות נושאות אופי כללי ולא פרטני. הן תוקפות את ההסדר המשפטי משנות ה- 60 לפיה קרקעות קק"ל מנוהלות ע"י ממ"י בהתאם לתזכיר קק"ל, בטענה שהסדר זה אינו עומד בתנאי השוויון.
II) תשובת המדינה
המדינה, כמייצגת את מינהל מקרקעי ישראל, הגישה את תגובתה לבג"צ לאור הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה במאי 2007. עמדתה של המדינה היא שהעותרים צודקים, ואין אפשרות לקיים עוד את ההסדר המשפטי שנקבע בשנות ה-60, וניהול קרקעות קק"ל ע"י ממ"י באופן שבו יישמרו מטרות קק"ל, הן בלתי שוויוניות ומפלות. על כן דעתה של המדינה היא שיש לקבל את העתירות ולנהל את קרקעות קק"ל באופן שוויוני.
לצפייה בתשובת המדינה(נוסח PDF ):
III) תשובת קק"ל
קק"ל, באמצעות משרד עורכי הדין ש. הורביץ, הגישה את תגובתה לבג"צ. במסמך ארוך ומעניין, פורסת קק"ל את טענותיה לפיהן יש לדחות את העתירות מחמת ההסדר המשפטי שקיים בין המדינה לקק"ל (האמנה), וקיומם של אינטרסים חשובים אחרים שמקיימים את ערך השוויון המהותי.
לצפייה בתשובת הקק"ל (נוסח PDF ) :
IV) בקשת ההצטרפות של אנשי המכון
המכון לאסטרטגיה ציונית קידם מהלך לפיו תורמים מפורסמים יבקשו להצטרף להליך בבג"צ במטרה להביע את עמדתם לפיה זכותם תיפגע אם יתקבלו העתירות. המבקשים להצטרף הינם: פרופ' ישראל אומן, רא"ל (במיל') משה יעלון, מר דובי הלמן, פרופ' דוד קאסוטו, פרופ' שמחה יגל ופרופ' דוד קאסוטו.
לצפייה בבקשת ההצטרפות ותגובת הבג"צ(נוסח PDF ו-Word ):
V) החלטות הבג"צ
ביום 24.9.07 נערך דיון בבג"צ בעתירות. יום לפני הדיון שלחה המדינה בקשה לדחיית הדיון במספר חודשים, בטענה שבינם לבין קק"ל נערך מו"מ לחילופי קרקעות. לטענת המדינה עסקה זו יכולה לפתור את הסוגייה שעלתה בעתירות.
בג"צ החליט לדחות את הדיון בשלושה חודשים, תוך שהוא קובע שההסדר הפרטיקולרי שהיה נוהג בעבר של חילופי קרקעות פרטניים ישוב על כנו למשלך שלושת החודשים ובתנאי- שהקרקעות שתקבל קק"ל יהיו באזורים שאינם מפותחים ואינן ניתנים לשיווק.
ביום 9.1.08, נעתר בג"צ לבקשת דחייה נוספת של שלושה חודשים. לפיכך, למדינה ולקק"ל יש ארכה עד ה- 3.4.08 להגיע להסדר חילופי קרקעות.
בהודעה של המדינה מיום 3.4.08 עולה שהמו"מ בין המדינה לקק"ל עלה על שרטון, ולכן אין מנוס מקביעת דיון בעניין. בג"צ קבע ביום 30.5.08 שיקבע דיון בתיק.
ביום 28.9.08 נערך דיון בסוגיה. קק"ל, על ידי בא-כוחם, עו"ד אלכס הרטמן, הציגה את העמדה לפיה יש לחזור להסדר שהיה נהוג לפני שנת 2004. פרקליטות המדינה טענה שיש למצוא הסדר כללי של חילופי קרקעות עקב הסרבול הבירוקראטי.
במהלך הדיון קבעו שופטי בג"צ, ואף כתבו זאת בהחלטתם, שהבעיה הפרטנית של משפחת אבו ריא נפתרה, והוסכם, גם על ידי העותרים, שכיום לא עומדת על הפרק בעיה כזאת של מישהו אחר. משמע- העניין העקרוני הוא שעומד על הפרק.
בהחלטה שנתנו שופטי בג"צ נקבע עוד שלכאורה היה ניתן למחוק את העתירות, אך יש לקבוע מדיניות כוללת בעניין ולכן הן נשארות בעינן. המדינה וקק"ל קיבלו עד סוף חודש ינואר 2009 בכדי להסדיר את עסקת חילופי הקרקעות. בינתיים לא נקבע מועד דיון חדש.
לצפייה בהחלטות הבג"צ והודעות המדינה(נוסח PDF ):