ב-20 ביולי 2016 הכנסת אישרה סופית את "חוק ההדחה", על פיו חבר כנסת מכהן יודח מתפקידו אם ועדת הכנסת קבעה, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, כי הסית לגזענות או תמך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.[1] חוק זה עורר את מחאתם של חברי אופוזיציה רבים ושל ארגונים מסוימים דוגמת עדאלה (המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל) המציגים עצמם כדואגים לזכויות המיעוטים בישראל. לטענתם, החוק מהווה פגיעה אנושה בערכי הדמוקרטיה וכל מטרתו היא להדיח חברי כנסת ערבים.
על מנת לנסות להכריע בסוגיה, בחרנו ללמוד על הנעשה במדינות בעלות אופי ומשטר דומה למדינת ישראל – מדינות לאום דמוקרטיות. לצורך כך, המחקר המובא להלן בחן את הטלת מגבלות על מפלגות וחברי פרלמנט בקרב 12 מדינות דמוקרטיות החברות ב-OECD בדומה למדינת ישראל. המחקר סקר את קיומם החוקי ומימושם בפועל הן של אמצעים מניעתיים המגבילים את הקמתן או רישומן של מפלגות בהתמודדות לבחירות, והן אמצעים רטרואקטיביים הכוללים פירוק או פסילת מפלגה לאחר שכבר הוקמה וכן השעיה או הדחה של חבר פרלמנט מכהן.
פרסום זה מהווה מחקר משלים לשני מחקרים רלוונטיים לנושא בהוצאת מרכז המחקר והמידע של הכנסת (להלן: הממ"מ) שנערכו בשנים 2006 ו-2016 ומתבסס בין היתר גם על נתוניהם.
מן הממצאים של מחקר זה עולה תמונה ברורה:
אף לא מדינה אחת אפשרה לאזרחיה את מלוא הזכות לבחור ולהיבחר ללא הגבלות בפועל.
- 6 מבין 12 המדינות הנבדקות מטילות הגבלות על רישום מפלגות.
- 9 מבין 12 המדינות מאפשרות השעיה או הוצאה של מפלגה מחוץ לחוק.
- 5 מתוך 12 המדינות אף מאפשרות את השעייתו או הדחתו של חבר פרלמנט, שלא כחלק מהליך פלילי.
מצירוף ממצאי מחקר זה עם הממצאים של שני מחקרי הממ"מ מ-2006 ו-2016 עולה כי:
- 15 מתוך 28 המדינות שנבדקו מטילות מגבלות על פעילותן של מפלגות פוליטיות.
- 15 מתוך 28 המדינות שנבדקו מאפשרות השעיה או הוצאה של מפלגה מחוץ לחוק.
- 8 מתוך 24 המדינות שנבדקו נוקטות בהדחה או השעיה של חבר פרלמנט בגין התנהגויות שונות, שלא כחלק מהליך פלילי.
מסיכום כולל של שלושת המחקרים ניתן ללמוד על קיומן של הגבלות מהותיות על פעילות פוליטית (של מפלגות בעיקר) ברמות חומרה שונות תוך שימוש בהליכים משפטיים וחוקתיים מגוונים. במבט משווה על ההסדרים הקיימים במדינות שונות, "חוק ההדחה" הוא גרסה ייחודית בהשוואה למקבילותיו בעולם. עם זאת, בהתחשב בהתעלמות בפועל של בית המשפט העליון מהחקיקה הקיימת, ובהינתן הנסיבות המגבילות והמחמירות על הפעלתו, הוא משמש כמנגנון הגנה לגיטימי, ויש שיטענו אף נדרש, ליצירת איזון ראוי בין חופש הביטוי ליציבות המשטר הדמוקרטי.
[1] יהונתן ליס, הכנסת אישרה סופית את חוק ההדחה, הארץ, 20 ביולי 2016.
http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.3012485