דמוגרפיה

טובי המומחים במחקרים על מאפייניה הדמוגרפיים של ישראל ועל האתגרים החברתיים והכלכליים הייחודיים לחברה הישראלית.

רכוש יהודי ביו"ש: השגות על פסיקת העליון בבג"ץ ולירו

על ידי | אחרונים, דמוגרפיה
זהו נייר ראשון בסדרת "קול קורא" לעבודות מצטיינות של סטודנטים.
נייר עמדה זה בוחן את מעמדם של נכסים ביהודה ושומרון אשר היו בבעלות יהודית פרטית ערב הפלישה הירדנית. בשנת 1948 הם נתפסו בידי ירדן והיום, תחת שלטון ישראל, הם מוחזקים על ידי מדינת ישראל כ'רכוש ממשלתי ירדני'. מסמך זה טוען, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ולירו (Valero) בשנת 2011, כי מבחינה משפטית, לישראל מותר, והיא אף צריכה, להשיב רכוש זה לבעליו הקודמים.
להעמקה בהצדקות העומדות בבסיס טענה זו, מוזמנים לקרוא את המחקר המלא.
להלן קישור לסרטון בנושא

האם צפיפות האוכלוסין מאיימת על ישראל?

על ידי | דמוגרפיה

בשנים האחרונות נשמעים קולות בישראל המתריעים מפני איום דמוגרפי. אלא שהפעם לא מדובר בסכנת היווצרותו של רוב ערבי, אלא באכלוס יתר קיצוני…במגזר היהודי!

מחקרו של הדמוגרף יעקב פייטלסון, מפריך את החששות הללו ועולה ממנו כי  הגידול באוכלוסיית המדינה היהודית לא יימשך לנצח. כשאר מדינות העולם, גם ישראל תגיע לשלב של שיווי משקל בר-קיימא, בו גודל האוכלוסייה יותאם בהדרגה ליכולת הגומחה האקולוגית לספק את הצרכים החומריים של האוכלוסייה.בינתיים, ניתן לצפות בסבירות די גבוהה כי ישראל תוכל ליהנות מהגידול באוכלוסייתה ומהצמיחה הכלכלית שתבוא בעקבותיו.

למחקר המלא…

התפתחות הפריון הכולל בארץ ישראל

על ידי | דמוגרפיה | אין תגובות

כיצד הפך השד הדמוגרפי לנס הדמוגרפי?

מעת לעת נשמעת הטענה בקרב חוקרים וקובעי מדיניות כי קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית בין הירדן לים כפול מזה של האוכלוסייה היהודית, דבר שיביא למחיקת הרוב היהודי בעתיד הלא רחוק. חשש זה, המוכר בשמו: "השד הדמוגרפי", עומד במרכז מחלוקת בקרב דמוגרפים שונים ומעורר ויכוח עז בשיח הציבורי והאקדמי בישראל. במסמך זה חתרנו להרכיב תמונה מדויקת של המציאות הדמוגרפית בישראל ולעמוד על ממדיו האמתיים של האיום הדמוגרפי.
מצאנו כי נתוני הפריון לא רק שאינם תומכים בחשש מ"השד הדמוגרפי" אלא מעידים על התרחשותו של מהפך דמוגרפי לטובת האוכלוסייה היהודית כתוצאה מגידול ברמת הפריון הכולל. גידול זה צפוי להימשך גם בעתיד, אם כי בקצב מואט יותר.

למחקר המלא

המגמות דמוגרפיות בארץ ישראל (1800-2007)

על ידי | דמוגרפיה | אין תגובות

יעקב פייטלסון

מבוא

הצורך לבחון מספרי האוכלוסין, ההרכב והמגמות התפתחות שלה נוצרו באופן טבעי מאז הופיעו קהילות אנושיות מאורגנות ובמיוחד עם הופעתן של המדינות על במת ההיסטוריה.

הדמוגרפיה עוסקת באיסוף הנתונים על גודל של האוכלוסייה וכווני התפתחותה ובחקר החוקיות והגורמים אשר משפיעים על הילודה, התמותה, נשואים וגרושים, שינויים בפריון האוכלוסייה בקבוצות גיל השונות ועוד.

מתודולוגיה של המחקר הדמוגרפי מושתתת על מדידה סטטיסטית של הנתונים על השינויים בגידול האוכלוסייה, אנליזה תאורטית וניתוח הסיבות לשינויים הללו, קביעת הנחות על המגמות והאפשרויות השונות בהתפתחות העתידית. סינתזה של הממצאים המתקבלים בתהליך זה מאפשרת הבנת החוקיות העומדת ביסוד ההתפתחויות הדמוגרפיות ויוצרת יכולת לבצע תחזיות שונות להתפתחויות העתידיות האפשריות. על בסיס תחזיות אלה אפשר להכין מדיניות דמוגרפית ולחזק את המגמות הרצויות ולהחליש את השליליות והלא רצויות.

גודל האוכלוסייה האנושית משתנה ללא הרף והוא נקבע כתוצאה מהתוספות (ילודה והגירה נכנסת) ומהפסדי האוכלוסין (תמותה והגירה יוצאת). השינויים האלה מושפעים ונוצרים על-ידי תהליכים הפועלים בטבע ובחברה האנושית. בין הגורמים המשפיעים על ההתפתחות הדמוגרפית: המצב הכלכלי ורמת החיים, רמת שירותי הבריאות, החינוך וההשכלה, אפשרויות התעסוקה במקצועות השונים באזור מגורים אחד לעומת המצב באזורים אחרים, זמינות המים, האנרגיה והמשאבים הטבעיים האחרים, רמת זיהום הסביבה, אסונות טבע ותאונות, מגפות, מלחמות ורמת הביטחון האישי, הציבורי והלאומי, וכיו"ב.

שינויים בהתפתחות האוכלוסייה לא רק מושפעים מכל הגורמים המוזכרים לעיל אלא גם משפיעים עליהם במאין משוב של איזון חוזר. לכן מערכת היחסים בין כל הגורמים הללו מורכבת ביותר וכתוצאה מכך ההתפתחות הדמוגרפית העתידית קשה לחיזוי. דיוק של התחזית הדמוגרפית תלוי בנכונות מוכחת של הנחות היסוד עליהם היא מתבססת. הדיוק קשה להשגה במיוחד כאשר מדובר בתחזית הנערכת לפרקי זמן ערוכים יותר. לכן, בכדי להבין נכון את התהליכים הדמוגרפיים ומגמות ההתפתחות שלהם חייבים להתייחס אליהם באותה מידה כפי שמתייחסים לתהליכים היסטוריים. אסור לבסס את המסקנות על הניתוח של אירועים קצרי טווח וחולפים. חייבים לחקור וללמוד תהליכים הדמוגרפיים המתרחשים במשך פרקי זמן ארוכים.

במאמר זה אנו נציג תחילה ובקיצור נמרץ נקודות מפתח מונחות ביסודות הגישה של "המעבר הדמוגרפי" המסבירה התפתחות האוכלוסייה האנושית, נביא מידע על המגמות הדמוגרפיות המתרחשות בעולם באופן כללי ונתמקד בתהליכים הספציפיים שעברו על א"י המערבית ב-200 השנים האחרונות.

למחקר המלא

ההתפתחות הדמוגרפית במחוז ירושלים

על ידי | דמוגרפיה | אין תגובות

יעקב פייטלסון

נייר עמדה חדש מאת יעקב פייטלסון מציג את ההתפתחות הדמוגרפית במחוז ירושלים בשנים האחרונות. באמצעות הנתונים המובאים בנייר העמדה ניתן לבנות מדיניות דמוגרפית ראויה למטרופולין של בירת ישראל. המחקר מבוסס על נתוני הלמ"ס, ומוצג בו לא רק הגידול השנתי של האוכלוסייה על כל מגזריה לפי דת ולאום, אלא גם פירוט של מגמות הילודה, התמותה, הפריון הכולל, הריבוי הטבעי וכן מאזן ההגירה במחוז. התמונה המתקבלת ממחקר זה איננה ורודה או שחורה. זוהי תמונה מהימנה והיא מאפשרת לעמוד על המגמות הדמוגרפיות הקיימות באוכלוסיות השונות ועל אפשרויות של התפתחות עתידית.

לקריאת המאמר המלא

מגמות דמוגרפיות במערכת החינוך הישראלית

על ידי | דמוגרפיה | אין תגובות

יעקב פייטלסון

במחקר חדש חושף יעקב פייטלסון את המגמות הדמוגרפיות בקרב אוכלוסיות שונות במדינת ישראל ואת השפעתן על מערכת החינוך. תוצאות המחקר מראות כי קצב גידול האוכלוסייה היהודית לגווניה גבוה בהרבה מהערכות הצפויות שהתבצעו בלמ"ס בעוד קצב הגידול של אוכלוסיות המיעוט לגוניהן תואם את ההערכות הנמוכות של הלמ"ס. נתונים אלו משפיעים במידה ניכרת על אופייה של מערכת החינוך בישראל.

על פי מסקנות המחקר, הנתונים מצביעים על תהליך של גידול מהיר במספר תלמידי כיתות א' בחינוך העברי בשנים הקרובות, על התייצבות ואף ירידה במספר תלמידי כיתות א' בחינוך הערבי, וכן על ירידה בשיעור תלמידי החינוך החרדי מכלל התלמידים היהודים.

לקריאת התקציר

לקריאת הנייר המלא

הרוב היהודי בארץ ישראל

על ידי | דמוגרפיה | אין תגובות

יעקב פייטלסון

תחזיות לגבי מגמות הגידול ומשקלן היחסי של קבוצות האוכלוסייה השונות באוכלוסיית ארץ ישראל משחקות תפקיד משמעותי בנוף הפוליטי של המזרח התיכון, ובייחוד בכל הקשור לשאלה הסבוכה של הסכסוך הערבי-ישראלי והשטחים שבמחלוקת. הטענה שהרוב היהודי בישראל מצוי בסכנה כתוצאה מפריון גבוה יותר של האוכלוסייה הערבית עולה שוב ושוב, ומשמשת כנשק פוליטי ופסיכולוגי במטרה לאלץ את ממשלת ישראל להסכים לוויתורים טריטוריאליים. נשיא ארצות הברית ברק אובמה התייחס בספטמבר 2010 ל"מציאות הדמוגרפית הקשה" אשר, כביכול, מסכנת את קיומה של המדינה היהודית.

תפיסה כזו היא שגויה. ניתוח של התהליכים הדמוגרפיים שהתרחשו בתקופת זמן ארוכה מוביל למסקנה הפוכה לחלוטין. בטווח הארוך רוב יהודי יציב הוא בהחלט אפשרי, ולא רק במדינת ישראל, דבר שעליו הצביע המחבר עוד לפני עשרים וחמש שנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אישרה לאחרונה,  אלא גם בארץ ישראל כולה.

אמינותה של תחזית דמוגרפית תלויה בדיוק הנתונים העומדים לרשות החוקר, בנכונות ההשערות לגבי שינויים בתהליכים הדמוגרפיים, המושפעים ממכלול התנאים האקולוגיים הקיימים, ובשינויים שקורים בהם. דיוק התחזית מושפע ממשך התקופה המוערכת. בדרך כלל התחזית תהיה מדויקת יותר לתקופה קצרה (עד חמש שנים), מדויקת פחות לתקופת ביניים (עד שלושים שנה) ורמת הדיוק תפחת עוד יותר בתחזיות לטווח ארוך של יותר משלושים שנה.

השימוש המסורתי בתרחישים נמוכים, בינוניים, וגבוהים, המתבססים על שילובים של הנחות דטרמיניסטיות עבור כל מרכיב ומרכיב (ילודה, תמותה והגירה), לא מביא בחשבון במידה מספקת את האי-ודאות של התגשמות ההנחות הללו.

מכיני תחזית הלמ"ס הניחו כי מאזן ההגירה בישראל בתקופה האמורה יהיה אפסי. המחבר חולק על הדעה הזאת בהתבסס על המגמות הקיימות ונמשכות במשך מאה השנים האחרונות ובהתחשב במגמות כלכליות, פוליטיות וחברתיות במדינות רבות בעולם.

גידול האוכלוסייה בארץ ישראל בסוף העשור השני של המאה העשרים ואחת יהיה מושפע משיעורי הריבוי הטבעי של הערבים והיהודים המגיעים לנקודת התכנסות, וזו מבוססת על שיעורי לידת חי ותמותה דומים. הוא גם עשוי להיות מושפע מהמשך העלייה היהודית: בעקבות המשבר הכלכלי המתמשך בעולם וגילויי אנטישמיות גואה ברחבי העולם, גל עלייה חדש, עשוי להגיע כבר בעתיד הקרוב ולהיות גדול מאוד. גם החזרה למולדת תזכה לעידוד, אם המשק הישראלי ימשיך להיות חזק בעתיד הקרוב, ולכך סבירות גבוהה המבוססת בין היתר על הגז והנפט המופקים משדות עצומים של מפצלי שמן שהתגלו לאחרונה בישראל.

חלקם של יהודים באוכלוסייה הכוללת של ארץ ישראל עשוי לגדול גם כתוצאה מהמשך ההגירה הערבית אל מחוץ לארץ ישראל, וזו עשויה לכלול גם ערבים ישראלים. על פי תוצאות הסקר הראשון אשר נערך אי פעם בנושא עמדות פוליטיות וחברתיות של בני נוער ערבים בישראל, על ידי שני ארגונים חיפאיים, העמותה למען נוער וצעירים ערביים (בלאדנא) והמרכז הערבי למחקר חברתי יישומי "מדע אל-כרמל", 25 אחוזים מבני הנוער הערבי בישראל רוצים להגר.

לכל מדינה יש גבול טבעי ואובייקטיבי לקיבולת האוכלוסייה המתגוררת בשטחה, ובמובן זה, ישראל לא שונה מכל ארץ אחרת. בהתחשב בכך, תחזיות דמוגרפיות יכולות וצריכות לשמש כלי לתכנון בשירות המדינה, כמו גם בשירות הרשויות המקומיות, כדי למנוע טעויות שיכולות לפגוע בתשתיות חיוניות ובשירותים ציבוריים, כגון בריאות, חינוך ורווחה. התעלמות מן השינויים הדמוגרפיים המרשימים של עשרים השנים האחרונות בישראל יצרה נטל כבד על מערכת הבריאות בישראל והביאה למחסור במיטות אשפוז ובכוח אדם. כיתות מאוכלסות יתר על המידה ומחסור במורים מוסמכים הם תוצאה נוספת לחוסר המדיניות הדמוגרפית הממלכתית. וכך גם בתחום הדיור כמות התחלות הבנייה נמוכה מן הנדרש ונגרם סבל מיותר לזוגות צעירים.

פיתוח מדיניות דמוגרפית נכונה הוא כלי חשוב גם לתכנון צורכי ביטחון לאומי כדי להבטיח סדר פנימי ושמירה על גבולות המדינה. ירושלים צריכה לזכור כי מבלי לפתח מדיניות דמוגרפית מקיפה וארוכת טווח, יהיה קשה מאוד להגיע למטרות חיוניות של הבטחת עתיד יציב ובטוח לדורות הבאים במדינה היהודית.

למחקר המלא

שינוי גודל גופנים
ניגודיות